ספט' 09 2009
אנחנו לא זוזוברה
למישהו בעבודה שלי היה קרייבינג לאסייתי היום אז הלכנו לג'ירף בהרצליה. היינו שבעה אנשים.
בערך עשר דקות לאחר ההזמנה הראשון קיבל את המנה שלו.
חמש דקות לאחר מכן השני.
חמש דקות נוספות השלישי והרביעית.
הרביעית ביקשה להחליף אותה.
לאחר בערך חמש דקות נוספות ניגש מלצר לשולחן לוודא בדיוק לאילו מנות אנחנו מחכים.
החמישי והשישית קיבלו את המנה שלהם בתוך דקה לאחר מכן.
הראשון סיים לאכול.
הרביעית קיבלה את המנה החדשה שלה ובנקודה זו עצרתי את המלצר לשאול אותו מתי תגיע המנה שלי.
- "היא על האש".
- "אני כבר מחכה חצי שעה".
- "הזמן נראה לך יותר ארוך ממה שאת חושבת כי את רעבה".
אני חושבת לעצמי אם להעיר לו שאם הוא מודע לזה שאני עצבנית כי אני רעבה איך הוא לא חשב עדיין להביא לי איזה סלט או שני רולים של סושי על הבית בזמן הזה כדי להשתיק קצת את הרעב.
- "צודק, למעשה עברו לפחות עשרים וחמש דקות, את חמש הדקות הנוספות עיגלתי למעלה, אולי במקום לתקן אותי תתנצל?
פה מתערב הראשון ואומר שהוא ראה אנשים שהמינו אחרינו שכבר קיבלו את האוכל שלהם.
- "אנשים שהזמינו אחרינו כבר עזבו את המסעדה" אני מדגישה.
על המלצר זה לא עושה שום רושם:
- "אתה יודע? נהוג להוציא מנות ביחד, הוא סיים את המנה שלו!", אני מצביעה על הראשון.
- "אתם שולחן גדול", הוא מנסה לרמוז לי שאני פרינססה שאני מעלה על דעתי שכל שאר האנשים במסעדה צריכים לחכות עד שאני אקבל את המנה שלי,
מוזר, אני חושבת לעצמי, כשהייתי מלצרית שולחן גדול היה שולחן של חמישה עשר - עשרים איש, לא שבעה.
- "אז תגידו מלכתחילה שאתם לא מוכנים לשרת שולחנות גדולים".
"תראי, יש לנו שני מטבחים, אחד לאיטריות ואחד לסושי, אורז ומרק, בסה"כ שני ווקים, שלושה סירים לאורז, סיר אחד למרק, שני חדרי שירותים, ואלוהים אחד. אנחנו עושים מה שאנחנו יכולים, דחפנו קדימה בתור למשל את זו שהחליפה את המנה שלה כי אנחנו כן מנסים לגרום לזה שאנשים יקבלו את המנות שלהם ביחד, אנחנו לא זוזוברה…" הוא אמר עוד משהו אחרי זוזוברה, שאו שנבלע ברעש או שהראש שלי פשוט לא הצליח להתגבר על ההפתעה אז לא קלטתי את ההמשך - סורי, חבר'ה, נראה לי שהוא ניסה לרמוז לי שזזוזברה הם יותר חדר אוכל והגירף הוא יותר מסעדה.
- "אתה העלית את ההשוואה הזו, לא אני", וגם סיפקת לי פוסט נהדר, אני חושבת לעצמי.
באיזשהו שלב הוא זרק גם שהוא עובד בג'ירף כבר חמש שנים ואני חשבתי לעצמי איזו דוגמא דוגמא מופלאה זו לעקרון הפיטרי כי עובדה שהוא עדיין לא הציע לי פיצוי, ואז הוא אמר את משפט המחץ: "רוצה שאני אקרא למנהל?", מה שהבהיר לי שעם כל שנותיו במסעדה הוא לא מוסמך כלל להציע לי פיצוי.
“If the first person who answers the phone cannot answer your question it's a bureaucracy. If the first person can answer your question, it's a miracle.” Gerald F. Lieberman
חשבתי על זה והחלטתי שאם הוא חושב שאני צריכה לבקש לקרוא למנהל כדי לקבל איזשהו פיצוי ולא קורא לו מיוזמתו באמת כדאי שאני לא אחזור לשם יותר. המילה פיצוי אגב לא הועלתה בשיחה כלל, אולי בסבטקסט, אני ראשית חשבתי שמגיעה לי התנצלות כנה דווקא. לדעתי פיצויים מעגנים את שיטת המצליח שנוקטים בה בתי עסק רבים מדי: לדפוק את הלקוח ולראות מי יעיז להתלונן, התנצלויות והודאות בטעויות יכולות לגרום לי לחשוב שיש סיכוי שמקרה כזה לא ישנה ולהניא אותי מההחלטה לכתוב על זה פוסט ולא להראות את פרצופי שם יותר.
קיבלתי את המנה שלי לפחות חצי שעה לאחר ההזמנה.
שתי צלחות.
רונה שטיינברג, מנהלת את מדד הצלחות המעופפות מאז שנת 2001. כבר לא בת 28, בת לאם ואב, אחות לאחות. גרה בתל אביב, עוסקת בתכנה, וחובבת משחקי מחשב שיפה השתיקה להם מגיל 12 ומעלה. מומחית מטעם עצמה לענייני שקשוקה בטעם מנגו, כותבת על מקלדת.
להרשמה לפיד rss
צודק. הג'ירף זה לא זוזוברה. בזוזוברה השירות יעיל ומוצלח והאוכל טעים.
והוא פוץ חצוף.
שלא לומר: שיואו איזה קרייבינג עשית לי עכשיו לזוזוברה. לא אכלתי שם ממש מזמן. מתי הולכות?
איחסה ג'ירף. בביקורי האחרון שם אפילו הקלמרי המטוגן היה דוחה, ומה כבר יש לקלקל בקלמרי מטוגן (רמז: לא להשתמש בקלמרי קפוא ולא מאוד טרי). על הפעם האחרונה שהזמנתי מהם טייק אוויי אני בכלל לא רוצה לדבר, אבל האחראים למחדל אצלי פוטרו וזה לא יקרה שוב. פעם הם היו מקום יציב, שאפשר ללכת אליו ולסמוך על זה שתקבלי אוכל בינוני ושירות סביר. כיום אפילו זה לא.
א. את כותבת ממש מצחיק- אהבתי
ב. 5 שנים במלצרות והוא עדיין לא הבין איך להיות מלצר- לא פלא שזו העבודה שלו… ;)
ג. אני בטוח לא אלך לשם, כירושלמית עוד לא הייתי - אבל זה באמת נשמע כמו יחס נוראי.
אני מקווה שלא השארתם לו טיפ…. מאיזו שהיא סיבה אנשים מתלוננים על מלצרים שהורסים להם את הארוחה ואח"כ משאירים להם טיפ- איך בדיוק הם אמורים ללמוד? ועל מה בדיוק משלמים להם? תודה שהרסת לי את הארוחה אני מקווה שתמשיך ביחס הנוראי הזה גם בעתיד. תודה. ????
שמעתי דברים לא טובים על ג'ירף בהרצליה, ואת מחזקת את השמועות.
מלצר חצוף ביותר! מקווה באמת שלא השארתם טיפ.
היי רונה
אני מתנצל על החוויה השלילית שהיתה לך אצלינו.
חלק ממה שנאמר לך במסעדה נכון - בעיקר לגבי צוואר הבקבוק של הווקים בלחץ, דבר שמקשה עלינו להוציא כמות גדולה של מנות יחד - אבל נשמע כאילו הטון של הדברים היה לא מקובל לחלוטין, והטיפול לא מספק.
האם תוכלי בבקשה לשלוח לי למייל את מספר הטלפון שלך? נהיה מאוד מעוניינים להמשיך את הטיפול מולך ישירות.
שוב סליחה ותודה מראש
וואלה, אני מתפלא עליך..
בימים הטובים שלך המלצר היה צריך לנקות שאריות של אוכל מהפנים… או שאריות של מלצר מהשברים של הצלחת..
התברגנת…
הג'ירף מקום אהוב עלי, לאו דווקא בגלל האוכל (לפני שנים רבות, כשה%#%# של הבעלים היה מרוכז במקום הנכון וטרם עלה למעלה, האוכל שלהם היה חידוש מרענן באווירת השיפודיות בארץ….היום הוא לא חידוש ורחוק מלרענן…), אלא בגלל התובנות והשורות החזקות של המלצרים שנשארים איתי לכל החיים אחרי כל ביקור…
באחד הביקורים הקודמים שלי שם, המלצרית (בלונד אמיתי, בדוק) ניסתה לשכנע את חבר שלי, הלא רעב, להזמין גם אוכל… הוא אמר לה שהוא רעב, אז היא הסבירה לו שכדאי שיזמין עכשיו, כי אחרת הוא ירצה להזמין ברגע שאני אקבל את המנה שלי, מכיוון ש- (אפקט של תופים) "כולם יודעים שעם הרעב בא התיאבון"….. ואז הוא יצטרך לחכות למנה…
כפיים מישהו?
היא הסתובבה בסיבוב חד ועזבה אותנו בחיוך מרוצה מעצמו, אפוף בנפנוף אימתני של בלונד טבעי לגמרי….
אנחנו נשארנו לנחש למה הסכין והמזלג נשארו על השולחן, והכפית ברחה….
יש עוד מספיק סיפורי ג'ירף (הגדול מכולם הוא כמובן, עליית הג'ירף באבן גבירול לשמיים, in a blaze of glory, and shrimps, and some soy sauce…..)
אבל לא כיף ולא ראוי להכות בצד השני כשהוא כבר על הקרשים….נחכה שינסה להתרומם רגע…את בטוח יודעת על מה אני מדבר..אה?
רונה, כמה דברים לגבי כל זה:
א. אני עם יעל - במצב כזה באמת שאין סיכוי שאני אתן טיפ. עם כל הכבוד (למרות שאני מניח שזה לא ברמת יקרה) - אני בהחלט חושב שפגיעה בכיס מלמדת יותר מכל דבר אחר. היחס שלו היה חצוף, במקרה הטוב. פשוט גועל נפש.
ב. שולחן גדול זה 7 אנשים? פאק.. מה נהיה? אני חושב שהגיע הזמן לחזור לזוזוברה..
ג. לא קשור לסעיפים הקודמים, אבל נקודה למחשבה - לא יודע אם את מודעת לזה, אבל באחרונה הבלוג שלך לא נגיש בעליל. ברוב שעות היממה, או שהוא עולה באיטיות מחרידה, או שהוא לא עולה כלל, ומופיע דף שגיאה לגבי חוסר היכולת לטעון DB מסוג כלשהו. אני לא יודע איפה את מתאכסנת היום, אבל כדאי אולי לשקול את העניין…
מוזר מאד מה שאת מספרת. אני כבר בערך 10שנים אוכלת בגירף הרצליה ותמיד נהנית. לגבי הוצאת המנות את צודקת לפעמים הם לא מוציאים יחד אבל האמת תמיד כשזה קרה דאגו לפצות אותי בסושי טעים אואיזה סלט.
מעניין מי זה המלצר כי בדרך כלל המלצרים שם פשוט נהדרים ומקסימים.
רבותיי, תודה על החיזוק.
אלדד,
1. אתה מוכן להפסיק להעלות דברים שעשיתי לפני שתיים עשרה שנה כאילו זו אקטואליה?
2. אתה לא יכול להיות זה עם הברך כי:
א. הברך היא שלי, לא שלך.
ב. כלל לא השתמשתי בברך אלא בעקב.
לפיכך אתה מקסימום יכול להיות אלדד בלי הביצה.
גיא, צוות ה-IT של הצלחת עסוק בציד קואלות באוסטרליה והאתר חי ומת בהתאמה לשינויים במצב הרוח של בריטני ספירס.
לדעתי את באמת לא פרינססה את סתם פרחולית….
כל האנשים האלה שבאים למסעדות ופשוט מרגישים שהם חייבם לז… את המערכת ולקבל פיצוי…
אז יקירתי מתנות מקבלים לא מבקשים….
חוץ מזה לדעתי הגירף הוא מקום מעולה… שמציע אוכל טוב במחירים סבירים ביותר בלבד העניין שאת בטח באת לשם בשעות הצהריים שכל אנשי ה"סיבוס" ממלאים את המסעדה ב5 דקות אז כן רק הגיוני שיקח קצת זמן ביחוד שהמנות סטיר פרייד אם את יודעת מזה….
רונה, מקווה שקיבלת קלקול קיבה וכתבת את הבלוג כשאת ישובה על האסלה!
עומר יקירי, אני תמיד עולצת לשמוע ביקורת כנה ובונה כשלך.
אתה כל כך צודק! כל אנשי הסיבוס האלה, שמגיעים שבעים ורגועים לארוחת הצהריים ויש להם כל כך הרבה זמן לשרוף באמצע יום עבודה על שגיאות מטבח. איך הם מעזים להתלונן בכלל? ועל מה? הרי בניגוד לענף המלצרות הבוסים בהיי טק הם רכיכות נוחות להתכופף, הרי בניגוד לענף המלצרות שבו הלקוחות הם מפונקים ונוטים לרגזנות יתר, הלקוחות של ההיי טקיסטים הם נוחים ומקבלים טעויות באהבה, למה הם לא יכולים ללמוד קצת מהם? המצב אפילו יותר חמור, הרי כשלוקח חצי שעה להוציא מנה זה משום שהטבח רצה לעשות עבודה יסודית ורצינית יותר והרי אנחנו יודעים למי מראים חצי עבודה, אפשר לחשוב שהם אי פעם היו צריכים לעמוד בלו"ז דחוק. בושה.
בעלי המסעדה דווקא רצו לשמור על מספר שולחנות מצומצם יותר כדי שיוכלו לשרת את כולם בצורה הטובה ביותר, היה זה הרי קהל הלקוחות שדרש עוד ועוד שולחנות ועוד הוסיף על כל זה דרישה לשירות מהיר. דווקא בעלי המסעדה רצו מעט יותר לקוחות בזמן ארוחת הצהריים, מילא להאבק לשרת את כולם אבל לקחת מכל אלה כסף זה פשוט נורא.
ועוד כמה כסף? ארוחה עסקית בחמישים שקלים. בסה"כ חמישים שקלים. זיל הזול. כמו עוד כל מיני מסעדות זולות וידועות כמו סבסטיאן, אושן וכו', אז איך הם יכולים לצפות גם למנה טעימה, גם חמה וגם שתצא בזמן?
איזה עולם אכזר.
פעם ראשונה שאני קורא את רונה שטיינברג. איפה הייתי 28 שנה?
איזה אלופה את רונה, ממש שיא המגניבות.
הרי גם את יודעת שגירף היא מסעדה שהשרות שם זה שם דבר, הייתי מלצר בגירף ותאמיני לי שאין דבר שהם שמים עליו יותר דגש משירות טוב שיגרום ללקוח להיות מרוצה.
אבל את מגיע למסעדה והרי הרבה יותר מגניב ליפול על מלצר שקצת עצבני וקצת עמוס בעבודה( קורה לכל מלצר) למצוא איזה כותרת מפציצה ולכתוב על כמה היה לך קשה לשבת במסעדה.
המתנת חצי שעה וזה לא מעט זמן, אבל לקבוע מביקור אחד במסעדה שזוהי מסעדה על הפנים והשירות שם גרוע? זה התפקיד שלך? ללכלך על מסעדות כי זה הרבה יותר כיף? חלש מאוד.
אני מקווה מאוד שמי שקורא את הכתבות של גברת רונה פה שמרגישה כוכבת לוקח אותה בערבון מוגבל מאוד, היא יכלה להגיע ביום אחר בשעה אחרת למסעדה והלגיד כמה שהמלצר היה מקצועי ואדיב, ושהגירף זה מקום מדהים!
רונה קחי לתשומת ליבך, ליפול על מסעדה שלמה, ועל השירות כולו כי היית שם פעם אחת והיה לחוץ זה פשוט לא מקצועי ולא הגיוני. את מכבדת את מה שאת עושה? תכבדי את מי שקורא..
גם אם זה פחות מגניב
רונה,
אני מצטער אבל אני יושב בחדר ומסריח עד לפה מכמה שאת נפוחה ושחצנית.
פרינססה, מפונקת ועם האף למעלה.
אני בטוח שעכשיו המלצר באבל אחרי מה שכתבת, כי הרי לשרת נאדים מההיי טק הקשה והתובעני, כמוך, זו ממש זכות.
רונה היקרה.
אני יכול להעלות טראומות שמפאיינות את ההוויה האישית שלי איך ומתי שבא לי. הזמן עצר מלכת בשבילי באותו רגע. אני מצטער, אבל בכל פעם שהביצה השמאלית שלי שומעת את השם רונה (מזל שהשיר יצא מהאופנה לפני 20 שנה) היא כואבת את כאבה מחדש. מצטער, זה חזק ממני…
אבל היי,
אם זה באמת מפריע לך, אנחנו נעשה מאמץ…
את פשוט משעממת מאז שהתברגנת..לא יוצרת חומר חדש באותה תכיפות ואיכות כמו פעם… אין לי איך לקטלג אותך סטריוטיפית בצורה חדשה, אז אני אני נאלץ למחזר חומרים…
חוצמזה, מחזור זה אופנתי…
גם אם העבריינים השתלטו על זה…
טוב, לעניננו: מי הפלצנים שמגיבים כאן בפורום כאילו נעשה עוול היסטורי לג'ירף ומלצר המסכן?
1. שמגיעה מילה טובה, נותנים, וכשמגיע פליק, נותנים פליק….. אל תנסו להפוך את היוצרות. היה כאן צד שטעה וצד שסבל מזה. זכותו להתלונן.
2. כולה בלוג פרטי, מה, כל מלצרי ג'ירף לדורותיהם ראו להם לנכון להתאגד ולכתוב באופן אנונימי כאילו זו ביקורת שלילית במדור של עיתון יומי?
אם לא הבנתם, אני אתמצת:
מישהי הלכה למסעדה –> מסעדה (מלצר) טעתה –> למסעדה היו תירוצים בלבד ולא היה לה שכל לתקן את הטעות (כן, אנחנו לא אנשים שמבקשים בפרהסיה פיצוי כדרך קבע, אבל אתם יכולים להציע כשמגיע…או יותר נכון - לקחת את הטעות עליכם) –>מישהי הלכה וכתבה את זה בבלוג הפרטי שלה, שעדיין איננו בעל השפעה צרכנית (מצטער רונה, זה מה יש…) –>אנשים אנונימיים תוקפים אותה על כך שלא הבינה שהמסעדה לא אשמה כי דברים כאלה קורים (ומי שזה נשמע לו הגיוני יכול להפסיק לקרוא כאן….חבל על הזמן שלו ועל החשמל שהמחשב שלו צורך) ועל כך שהעיזה לפרסם את זה.
וד"א, עומר, יכול להיות שאתה המלצר? או המלצר השני שלפי השמועה מקבל ממנו עינוג אנאלי? מה זו התגובה המתחסדת הזאת?
אחחח… איזה כיף להתשלח בלי רסן, נכון ?
רונה: מצטער על לכלוך הבלוג שלך בשטויות, אבל לכמה אנשים עלה הסאקי… לא יכולתי להתאפק… נתראה בפוסט מאתגר יותר..
אלדד היקר
אני לא הייתי מזכיר את המילה "אנאלי" כ"כ מהר בהתחשב בעובדה שהשם שלך מופיע בצמוד למילה "ביצה", אני משער שיש לך חרדת פין / קנאת פין מסויימת - יש לי הצעה - קח את הברך, תכופף אותה לאחור ותדחוף אותה לתחת בצורה כזו שתוכל לגעת איתה בבלוטת הערמונית - ואז תכתוב לנו פוסט איך אתה מרגיש - בניגוד לזין שלך יש סיכוי שבאמת יצא מזה משהו - ניסיתי לנסח את זה בצורה הכי פחות מתחסדת שאני יכול
ילדים, לא לריב.
אלדד, לא אוהבת להשוויץ (על מי אני עובדת?) קישרו לבלוג שלי מנענע 10 במשך כמה ימים (ושם אין לי מכר אחד), תפתח בלוג, תשחזר את ההישג ותרים טלפון. בעצם, אתה יכול להרים טלפון בלי לשחזר את ההישג, בעיקר אם זה נוגע לעצם, בעצם, בשר עם עצם או בשר בלי עצם, או פירות ים, שרימפס זה סבבה. יש הישגים יותר חשובים בחיים.
ובאשר לשאר, כמו שאני אומרת לטוקסקיסטים האחרים שלי, תבדקו לפני שאתם מבלבלים במוח. עבדתי בכל עבודה תחת השמש, גם מלצרות,. מפונקת אני בהחלט לא, בוודאי שאני לא מפונקת ביחס אליכם למשל שאתם חושבים שאתם יכולים להכנס לבלוג של מישהו ולהשמיץ אותו על תלונה מוצדקת למדי וגם להנות מהעבודה שהוא לא מסנן אתכם או חוסם אתכם לנצח. לא הרוווחתם את זה. זו פריבילגיה. אתם לא לקוחות שלי. אני לא חייבת לכם שום דבר כי אתם לא משלמים לי.
משעשע, זו בוודאי הפעם הראשונה גם שאתם קוראים בבלוג כלשהו - אתם בוודאי אפילו לא יודעים גם שבעגה קוראים לכם טרולים. אתם לא יודעים גם שהנזק התדמיתי שאתם עושים לגי'רף פה הוא עצום, כי אנשים בבלוגספירה לא מקבלים טרולים באהבה. בלוג זה לא ynet. מדהים שאתם גם לא יודעים שדיברתי עם מנהל המסעדה היום בערב והיתה לנו שיחה מאד נעימה וכל מה שאתם עושים רק גורם עוד נזק לנזק שהוא מנסה לצמצם. תחשבו שבמקום להעלות את תוכן השיחה ההיא לרשת אני צריכה לכתוב פה תגובה לשטויות שלכם.
בהחלט מפונקים. פינוק זה גם לא להיות מסוגלים להודות בטעות ולהקשיב. לכם נדמה שלקוח שיושב במסעדה בצהריים יושב שם בשביל הכיף. ממש לא. הוא יושב שם באמצע יום עבודה שהתחיל בוודאי יותר מוקדם מיום העבודה של המלצר שמשרת אותו. הוא רעב, יש לו עבודה לחזור אליה ובוסים על הראש, והוא רוצה לקבל את המנה שלו, לאכול אותה וללכת. זה לא יום חמישי בערב, זה אמצע היום. פינוק זה מלצר שחושב שהלקוח שיושב שם חייב לו משהו.
תתבגרו.
רונה,
זה המלצר שקטלת בבלוג שלך יחד עם חבריך שאומרים שעדיין איני יודע את עבודתי ולכן אני מלצר
אז הנה כמה עובדות שאת לא יודעת:
1. אני בוגר תואר ראשון בקולנוע מאוניברסיטת תל אביב
2. אני מומחה לאפקטים מיוחדים, קומפוזיטינג ותלת מימד
3. אחת העבודות האחרונות שלי היא הפרסומת של "מירס" עם רותם אבוהב ויובל המבולבל
4. סרטים שעבדתי עליהם היו השנה בפסטיבל קאן, פסטיבל שיקגו, פסטיבל ירושלים, פסטיבל סאן-סבסטיאן ועוד
5. אני נשוי ויש לי כלבה
6. בעוד שבועיים אני עובר לקנדה, זאת כיוון שהתקבלתי לבי"ס הטוב בעולם לאפקטים מיוחדים http://www.vfs.com ולכן אני לא מנסה למצוא עבודה אחרת.
7. יום העבודה שלי מתחיל מוקדם בבוקר ומסתיים מאוחר בלילה כיוון שאני לא עובד רק בג'יראף אלא יומיים בשבוע בג'יראף בלבד כהשלמת הכנסה.
8. כל עבודה מכבדת את בעליה ולכן איני רואה שום צורך להתבייש בעבודתי, אני גאה בה ובצוות המסעדה שאיתי.
ולכן, לכם אנשי ההייטק שבטוחים שכל העולם נמצא שם כדי לשרת אתכם - זה פשוט לא נכון.
לפני שאתם מבססים פרה-סופוזיציות לגבי עובדת היותו של המלצר שמולכם ישות נחותה מכם,נסו להבין כי יש סיכוי קטן שבקטנים שהוא לא!
תודה רבה
אה כן, ולכל המגיבים……הכיס זה לא מה שפוגע - אני מעדיף לשמור על הכבוד שלי
והנה הלינק לעבודות:
http://www.vimeo.com/odedgranot
תהנו
עודד גרנות! לא מאמין איך הדרדרת מפרשנות בענייני ערבים בערוץ 1 למלצרות במסעדה עם שם של חיה בעלת צוואר ארוך.
וואו…
כמות כזו של אנשים מטומטמים לא ראיתי כבר הרבה זמן, בהתחשב בעובדה, שאני כותב על מסעדות כל הזמן.
כנראה לא כתבתי אף ביקורת מספיק גרועה עד היום. או שפשוט אולי לא כתבתי על הג'ירף שום דבר.
למרות שבהחלט היה מה לכתוב בזמן שעבדתי באיזור הרצליה (אבל אז עוד לא היה לי בלוג).
"חבריי" היקרים מג'רף הרצליה - ואני לא מדבר על המנהל, שהוא היחיד שנשמע פה מבין את העניין - אתם אנשים חסרי בינה, ולא משנה איזו השכלה אקדמית יש לכם.
עודד, אם אתה חושב שלהשתלח כאן, תוך הוספת ההשכלה האקדמית "המפוארת" שלך, עושה לך כבוד - אתה טועה. שיהיה לך בהצלחה. עדיף שתמשיך להגיב לבלוגים בקנדה. אני בטוח שאם הייתי חושף את ההשכלה האקדמית שלי, היית סותם את הפה. או אולי בעצם לא. אבל מה זה בעצם משנה?!
לעצם העניין - בג'ירף הרצליה ביקרתי לא פעם ולא פעמיים בעברי. במשך 5 שנים עבדתי באיזור הזה. ואיכשהו, ג'ירף תמיד היתה האופציה האחרונה, ולא רק שלי. צפוף שם, השירות תמיד היה גרוע, המנות תמיד הגיעו בזמנים שונים, וההפסקות היו הופכות ל"בילוי" של שעתיים. וד"א - זה רק בסניף הרצליה, שלא תהיה אי-הבנה. באבן גבירול, בזמנו, אף פעם לא היו בעיות כאלו, מהסיבה הפשוטה, שאנשים לא עמדו בתור בתוך המסעדה, בזמן שאחרים אכלו, והסתכלו עליי כאילו אני גונב את האוכל מהצלחת שלהם. שם ידעו מה זה שירות.
אז רבותיי - אתם מוזמנים לתקוף כמה שאתם רוצים. העובדות כאן לא משתנות.
אני לא מחכה לפיצויים שלכם, אבל אני גם לעולם לא אחזור לאכול אצליכם. כי אין שום פיצוי ששווה את הטירחה המעייפת של להגיע אליכם לארוחת צהריים (או כל ארוחה אחרת). פשוט אין.
יאללה - בואו לתקוף אותי בבלוג שלי. מפגרים..
מרשים ומעניין, מה שקורה פה. כבר כמה שנים שאני משתמש בג'ירף בתור דוגמא לטיעון שלי, שעסקים משמרים אופי מסויים גם אחרי שרוב האנשים שעובדים בהם התחלפו, אפילו כמה פעמים. באופן ספציפי, כמעט בכל מגע שלנו עם הג'ירף, נותני השירות לוקים במין אטימות מתנשאת ועוינת. זאת לא פרה-סופוזיציה, זה נבדק עשרות פעמים בחמש, שש שנים האחרונות. ההנחה תמיד הייתה שהמלצרים מתחלפים אבל מי ששוכר אותם נשאר אותו דבר, אבל מהתגובה של עודד אנחנו יכולים ללמוד שג'ירף אולי לא מחליפים מלצרים.
אללה איסתור ובניו. איזה אנשים מנותקים בחיי. דיון שלם על איזה מסעדה מטופשת מוציא מכם כלכך הרבה תגובות.
אנשים מנותקים? אתה מתכוון לאנשים כמוך שמלבים את כל העניין?
כן - זו מסעדה מטופשת. כן - רונה כתבה עליה. כן - אנחנו מגיבים. וכן - אם יש לך בעיה עם זה, אתה מוזמן להזדהות בשם או להמשיך מכאן לבלוד הבא..
אוף, הטרקבק לא עבד, אז הנה הלינק למה שאני כתבתי באינטרנט שלי…
http://www.eilam.org/?p=424
[...] קצת קיטורים: שרון מזכירה לנו על בנדיקט וחסות רקובות. רונה הלכה למסעדת ג'ירף שם היא חיכתה חצי שעה למנה. שרון ורונה לא קיבלו כוס מים במסעדת [...]
היית צריכה לתת לו צלחת אחת. אבל לפרצוף כשהיא הגיעה.